החלטה בתיק בש"א 1310/05

כללי

1.         המדובר בתאונת דרכים מיום 26.3.04 שארעה ברחובה הראשי של אבו-גוש. מקרה טרגי בו נקטע פתיל חייו של חגי פינץ ז"ל, ועודנו נער, טרם מלאו לו 18.

כתב התביעה הוגש ביום 3.11.04, וכתב הגנה הוגש ביום 12.12.04.

משהובא התיק אל שולחני, קבעתי את הדיון בו לקדם משפט ליום 5.1.05 (שנדחה לקשת הנתבעים ליום 6.2.05).

הואיל, ולכאורה, נראה התיק בשל לשמיעת הראיות, נקבע הדיון ליום 21.3.05. במועד זה נשמעו ראיות התביעה. בתום אותו דיון ביקש ב"כ הנתבעת אפשרות להגיש בקשה להמצאת מסמכים נוספים הנמצאים בתיק אחר של בית משפט זה, שעניינו תאונת דרכים הקודמת לתאונה זאת, בה נהרגה אם המנוח, היא אשת תובע 1.

הבקשה הוגשה והצריכה תשובה, שאכן הוגשה.

דיון

2.         בבקשה עותרת המבקשת לאפשר לה לזמן את ד"ר א. גלילי על מנת " לשמוע את התרשמותה מהמנוח חגי פינץ ז"ל", להגיש את חוות הדעת שניתנו על ידה בת.א. 1383/98 נשוא התאונה הקודמת. כמו כן ביקשה לאשר את זימונו של אלי מלמד מנהל תיכון הראל שיביא עימו את התיק האישי של התלמיד, ולאפשר עיון בתיק הנ"ל במסמכים הנוגעים למנוח.

המבקשת טוענת שזכותה להביא בפני בית המשפט פרטים לגבי המנוח, שכן עדי התביעה היו מגמתיים ושיבחו את יעילותו בתחום המחשבים כבר מנערותו.

כן מציין ב"כ המבקשת ומבקש, כי " יובהר כי אינני מבקש להוכיח דבר שברפואה, כטענת בא כוח התובעים במהלך הדיון האחרון, אלא רוצה שבית המשפט יהיה חשוף לכל המידע הרלוונטי הנוגע למנוח". (סעיף 8 לבקשה).

3.         נמצאים אנו בשלב שהנתבעת טרם הביאה את ראיותיה, והגם שהדיון שהתקיים ביום 21.3.05, לכאורה יכול היה להסתיים לו הביאה הנתבעת את ראיותיה.

אמנם הדיון להוכחות נקבע זמן לא רב לאחר הגשת התביעה, אולם אף שאצה הדרך לסיים משפטים, יש ליתן לצדדים את יומם בבית המשפט, על מנת שלא נעשה דרכנו קפנדריה.

הנתבעת אמנם יכולה היתה לזמן עדיה מבעוד מועד, ליום הדיון, שהרי זימון תיק אישי מבית הספר, הינו דבר טריוויאלי, במיוחד לאור האמור בכתב התביעה כגון: " המנוח חרף גילו, עבד כטכנאי מחשבים..." (סעיף 5(ב)).

ובהמשך:

"המנוח למד - בתיכון - מחשבים ברמה מוגברת וסיים את התיכון בציון 100 כאשר הוא זכה לשבחים מרובים (המורה שלו למחשבים אף רצה להעסיק את המנוח בחברת המחשבים שלו)" (סעיף 5(ו)).

כך, משטענו התובעים בכתב התביעה שבדעתם להסתמך על הלכת אטינגר (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר נ' החברה לשיקום הרובע היהודי פ"ד נח (4) 486 (2004), הרי שהיה עליה להיות ערה לאמור לעיל, ולהערך לדיון בהתאם.

כך גם ניתן היה לזמן את תיק בית המשפט ת.א. 1383/98 לאותה ישיבה.

יצויין כי אף לא הוגשה בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם הנתבעת, על כל המשתמע מכך.

משלא עשתה כן הנתבעת, הרי שגרמה לביטול זמן וקביעת מועד דיון נוסף, לפיכך, אין לבטא זאת אלא בפסיקת הוצאות.

4.         לאור האמור, ועל מנת לאפשר לנתבע, כדבריה, לאפשר לבית המשפט להתרשם ממכלול הראיות שניתן להביא לגבי השאלה שבמחלוקת, אני מורה לאפשר לב"כ הנתבעת לעיין בת.א. 1383/98 (מחוזי י-ם) על מנת לבדוק אם ניתן להביא למשפט שבפני ראיות קבילות מאותו תיק, הנוגע לתובעים דנן.